גם בין שני אנשים עם אותו IQ כולל, אחד יכול להצטיין בקריאת טקסט ארוך ובגיבוש רעיונות, והאחר בהשוואת כמויות גדולות של מידע בזמן קצר. הפרופיל הקוגניטיבי מציג את ההבדל הזה.
הפרופיל הקוגניטיבי מציג את הרכב ה־IQ הכולל
ציון IQ כולל מרכז במספר אחד את הרמה הכללית המשותפת למגוון מטלות קוגניטיביות. הפרופיל הקוגניטיבי מראה איזה שילוב של יכולות עומד מאחורי הרמה הזאת.
התחומים הנמדדים משתנים ממבחן למבחן, אך אלה כמה מהיכולות המרכזיות:
- הבנה מילולית: שימוש במשמעות של מילים ובידע שנרכש
- הסקה פלואידית: זיהוי קשרים וחוקיות בבעיות שפוגשים לראשונה
- עיבוד חזותי־מרחבי: עיסוק בצורות, במיקומים ובסידורים במחשבה
- זיכרון עבודה: החזקת מידע באופן זמני תוך כדי שימוש בו
- מהירות עיבוד: ביצוע רצוף, מהיר ומדויק של השוואה, חיפוש והעתקה
ב־WAIS-IV, הסקה פלואידית ועיבוד חזותי־מרחבי אינם שני מדדים ראשיים נפרדים; מטלות הקשורות לשתי היכולות נכללות במדד ההסקה התפיסתית. פירוט המדדים במבחנים השונים מופיע במאמר על מדדי WAIS, והקשרים בין 5 היכולות מוסברים במאמר על תאוריית CHC.
בפרופיל קוגניטיבי מבחינים בין הרמה ביחס לבני אותו גיל לבין החוזקות והחולשות היחסיות של האדם עצמו. למשל, מהירות העיבוד יכולה להיות מעל הממוצע לגיל, אך אם ההבנה המילולית וההסקה גבוהות עוד יותר, מהירות העיבוד תהיה תחום נמוך יחסית בתוך הפרופיל האישי.
כלומר, היכולת הנמוכה ביותר בפרופיל האישי יכולה עדיין להיות מעל הממוצע באוכלוסייה. גם כאשר ה־IQ הכולל זהה, אדם שיכולותיו קרובות זו לזו ואדם שיש אצלו פערים גדולים בין יכולות גבוהות לנמוכות יצליחו ביתר קלות במטלות שונות.
הבדלי היכולות מתבטאים בשלבים של עבודה, שיחה ולמידה
בחיי היום־יום, כדאי לפרק את העבודה למעשים שהיא דורשת, מעבר לשם המקצוע.
אדם עם הבנה מילולית גבוהה ומהירות עיבוד נמוכה יחסית עשוי להבין במהירות את מטרת הדוח ולגבש את הטיעונים ואת המסקנה. ובכל זאת, העיכובים מצטברים כשהוא צריך לחפש מספרים וציטוטים ולהזין אותם, לאחד את העיצוב ולהשוות בין הנתונים לפני ההגשה. ההבנה עצמה מהירה; עומס החיפוש, ההזנה והבדיקה מתרכז בשלבים המאוחרים, שבהם הופכים את מה שהובן לתוצר מוגמר.
אדם עם יכולת הסקה או עיבוד חזותי־מרחבי גבוהה ועם זיכרון עבודה נמוך יחסית עשוי לזהות את המבנה או למצוא את דרך הפתרון כשהתנאים פרושים לפניו על הדף. לעומת זאת, הוא עלול להיתקע כשהוא צריך להחזיק בראש בלבד כמה תנאים שנמסרו בעל פה או תוצאות ביניים של חישוב. גם בלמידה, הטעות בתשובה עשויה לנבוע מחישוב בראש או מהחזקת כמה תנאים בזיכרון, יותר מאשר מקושי להבין את המושג.
גם כשמדובר באותו תהליך, יש מי שמבינים אותו ביתר קלות מקריאה, ויש מי שתופסים את הקשרים טוב יותר כשהם מוצגים בתרשים. ההבדל היחסי הזה נדון במאמר על יתרון מילולי לעומת יתרון לא־מילולי.
באיזה שלב נתקעים: הבנה, החזקת מידע, החלטה או הבעה
כדי לקשר בין הבדלי היכולות לחיי היום־יום, ב־BrainTypeIQ מפרקים קשיים לארבעה שלבים: הבנה, החזקת מידע, החלטה והבעה. גם מאחורי אותה תחושה של קושי לעקוב אחרי ישיבה, יכולים לעמוד שלבים שונים שבהם התהליך נתקע.
| שלב | מה קורה בפועל | מה אפשר לשנות |
|---|---|---|
| הבנה | מונחים מקצועיים או הנחות רקע אינם מובנים, ולכן קשה לחבר בין הדברים שנאמרים | לשתף מראש את סדר היום, המונחים והחומרים |
| החזקת מידע | בזמן ההקשבה לדברים הבאים, הנקודה הקודמת או השאלה נשמטת מהזיכרון | לתעד את הנקודות העיקריות ואת הסוגיות הפתוחות במסמך משותף |
| החלטה | התוכן מובן, אך קשה להחליט אם להסכים, להתנגד או לשאול שאלה | להציג מראש את הקריטריונים להחלטה ואת האפשרויות |
| הבעה | אחרי הישיבה אפשר לנסח את הדברים בכתב, אך בזמן אמת השיחה מתקדמת לפני שהמילים מתגבשות | להכין נקודות לדיבור ולהשלים בצ'אט או בכתב אחרי הישיבה |
התיאור הכללי ״קשה לי בישיבות״ אינו מספיק כדי לבחור מה לשנות. הפרופיל הקוגניטיבי עוזר לצמצם את החיפוש לשלבים שבהם צפוי להתרכז העומס, ואז לבדוק מה קורה במצב עצמו. מגבלת זמן, הפרעות ועיסוק בכמה דברים במקביל יכולים לשנות את מוקד העומס גם אצל אותו אדם.
להפוך יכולת חזקה לשיטה שמקלה על שלב קשה
הפרופיל הקוגניטיבי נעשה שימושי כשמנצלים יכולת חזקה כדי לבנות שיטת עבודה לשלבים המאתגרים יותר.
אם ההבנה המילולית חזקה, אבל השוואה והזנה של נתונים אורכות זמן, אפשר לנסח מראש כללי סיווג, תנאים לסיום ונוסחים קבועים, ולשמור אותם בתבניות ובאפשרויות בחירה. כך אין צורך להפעיל מחדש את ההבנה המילולית הגבוהה בכל מקרה; כשהקצב חשוב, נשאר בעיקר לבחור ולהזין.
אם ההסקה או העיבוד החזותי־מרחבי חזקים, אבל קשה להחזיק כמה תנאים בזיכרון, אפשר להציג את סדר השלבים ואת התלות ביניהם בתרשים או בתרשים זרימה, ולתעד את תוצאות הביניים ואת השלב הנוכחי. כך משתמשים בחוזקה של זיהוי מבנה, ובו בזמן מפחיתים את כמות המידע שצריך להחזיק בראש כדי לחשוב.
את המיומנות הדרושה מתרגלים ישירות, ואת העומס שמתרכז בהחזקת מידע ובהשוואה מפחיתים באמצעות רישום, רשימות בדיקה, תבניות וחלוקה לשלבים. זו דרך שקשורה ישירות למטלה האמיתית, יותר מהסתמכות על אימון כללי של כל תחום נמוך.
ב־BrainTypeIQ אפשר לקבל ציון IQ כולל ופרופיל קוגניטיבי ב־5 תחומים על סמך 9 מטלות. לאחר קבלת התוצאות, המדריך לקריאת דוח BrainTypeIQ מסייע לקשר את ההבדלים בין התחומים לשלבים בעבודה ובלמידה.