מהן חוזקה מילולית וחוזקה לא־מילולית
חוזקה מילולית וחוזקה לא־מילולית מתארות באיזה סוג של משימות אותו אדם מצליח יותר באופן יחסי: משימות המבוססות על מילים, או משימות שעוסקות בצורות, בסידור מרחבי ובכללים חזותיים.
- חוזקה מילולית — הצלחה במשימות של הבנת משמעות מילים, שליפת ידע, זיהוי מושג משותף והסבר של רעיונות במילים.
- חוזקה לא־מילולית — הצלחה במשימות של פירוק והרכבה של צורות, עיבוד כיוונים ויחסים במרחב וגילוי כללים מתוך דפוסים חזותיים.
חוזקה יכולה להיות גבוהה ביחס לאנשים באותו גיל, או חזקה יחסית ליכולות האחרות של האדם עצמו. WAIS אינו מסווג אנשים ל״טיפוס מילולי״ או ל״טיפוס לא־מילולי״; את ההבדל קוראים דרך הפערים בין המדדים ובין תתי־המבחנים.
המאפיינים של חוזקה מילולית
עיקרה של חוזקה מילולית אינו כמות הדיבור או מהירות הקריאה, אלא היכולת להשתמש באוצר מילים, בידע ובמושגים כדי להבין ולהסביר.
- לזהות מה משותף לכמה דוגמאות ולנסח זאת במשפט אחד.
- להגדיר מונח עמום וכך לצמצם אי־הבנות בדיון.
- לחבר ידע שנלמד בעבר לבעיה הנוכחית.
- לנסח במילים את נימוקי ההחלטה או את שלבי הפעולה, ולזהות תנאים שנשמטו.
בעבודה ובלמידה, החוזקה מתבטאת למשל בחילוץ הטענות המרכזיות ממסמך ארוך, בהסבר מסודר של תוכן מורכב או בניסוח הסבר לתרשים או להדגמה, תוך מתן שמות למרכיבים והבהרת התנאים. היכולת עצמה מפורטת במאמר הבנה מילולית ואינטליגנציה מגובשת (Gc).
המאפיינים של חוזקה לא־מילולית
עיקרה של חוזקה לא־מילולית הוא הבנת המבנה תוך שמירה על צורות ועל היחסים ביניהן במרחב, וזיהוי קשרים מתוך חומר חזותי.
- לפרק צורה שלמה לחלקים ולהבין כיצד מרכיבים אותה.
- להתאים בין שרטוט לעצם, בין תוכנית שטוחה למבנה תלת־ממדי ובין תמונות מזוויות שונות.
- לזהות היררכיה וקבוצות מתוך סידור הפריטים על מסך או על דף.
- לגלות כלל מתוך שינויים בגרף או בצורות.
הצד הלא־מילולי כולל עיבוד חזותי־מרחבי (Gv), העוסק בצורות, בכיוונים ובסידור במרחב, והסקה פלואידית (Gf), העוסקת בגילוי קשרים וכללים חדשים. אצל אדם אחד בולטים במיוחד צורות וסידור במרחב, ואצל אחר גילוי כללים, ולכן מזהים במה מתבטאת החוזקה הלא־מילולית לפי תתי־המבחנים.
ההבדלים בתוצאות WAIS
ב־WAIS-III, שעליו מבוססת המהדורה העברית WAIS-III HEB, ציון ה־IQ המילולי (VIQ) וציון ה־IQ הביצועי (PIQ) מספקים מידע מרכזי על הצד המילולי והלא־מילולי. ב־WAIS-IV נעזרים במדד ההבנה המילולית (VCI) ובמדד ההסקה התפיסתית (PRI). במהדורה האמריקאית WAIS-5, העיבוד החזותי־מרחבי וההסקה הפלואידית שנכללו ב־PRI הופרדו למדד חזותי־מרחבי (VSI) ולמדד הסקה פלואידית (FRI). השינויים בין המהדורות מוסברים במאמר ההבדלים בין WAIS-IV ל־WAIS-5.
בתוצאות WAIS-IV, בוחנים לצד פער הציונים בין VCI ל־PRI גם את המובהקות ושיעור הבסיס שמופיעים בדוח, ואת תתי־המבחנים בתוך כל מדד. למשל, פער בתוך PRI בין סידור קוביות למטריצות יכול להראות אם החוזקה הבולטת יותר היא עיבוד צורות וסידור במרחב או גילוי כללים. הרכב המדדים מפורט במאמר משמעות המדדים ב־WAIS.
שימוש בחוזקות בעבודה ובלמידה
גם בתוך אותה עבודה יש שלבים שבהם מארגנים תנאים במילים ושלבים שבהם בודקים מבנה באמצעות תרשים או עצם ממשי. מעשי יותר לזהות באילו שלבים ההבנה והעבודה מתקדמות בקלות, מאשר לחלק מקצועות ל״מילוליים״ ו״לא־מילוליים״.
| שלב | שימוש בחוזקה מילולית | שימוש בחוזקה לא־מילולית |
|---|---|---|
| קליטת מידע | הבנת התנאים מתוך טקסט, שיחה, הגדרות והוראות עבודה | הבנת המבנה מתוך שרטוט, דוגמה לתוצר גמור, הדגמה וסידור במרחב |
| ארגון | ניסוח הטענות, הנימוקים והתנאים בפסקאות או ברשימה | הצגת קשרים, רצף והיררכיה בתרשים, בטבלה או בסידור חזותי |
| הפקת תוצר | כתיבת מפרט או הסבר, או מתן הסבר בעל פה | יצירת המחשה, פריסה חזותית, תרשים תהליך או דגם |
למשל, אם קשה לעקוב אחר קשר שמוצג רק בתרשים, אפשר לנסח אותו כ״כש־A עולה, B יורד״. אם קשה לזהות את המבנה של טקסט ארוך, אפשר להציב את התנאים ואת המסקנה בטבלה בת שתי עמודות. משתמשים בצורה הנוחה במהלך ההבנה, ובסוף חוזרים לטקסט, לתרשים או לפעולה שהמשימה דורשת.
בBrainTypeIQ אפשר לבדוק בנפרד הבנה מילולית (Gc), עיבוד חזותי־מרחבי (Gv) והסקה פלואידית (Gf). כך אפשר להתקדם מההבחנה הרחבה בין מילולי ללא־מילולי לזיהוי מדויק יותר של התהליכים שבהם החוזקה בולטת במיוחד.