בתוצאות WAIS, FSIQ מציג את הרמה הכללית, והפערים בין ארבעת המדדים מצביעים על התנאים שבהם קל יותר לבטא יכולת ועל התנאים שבהם נוצר עומס.
תתי־המבחנים והתצפיות בזמן הבדיקה עוזרים לזהות מה עומד מאחורי הפערים. עיקר הפירוש הוא לחבר את ההבדלים בציונים לתנאים שמשנים את הביצועים בעבודה, בלמידה ובשיחה.
FSIQ מציג את הרמה הכללית
FSIQ, ציון ה־IQ הכולל, מסכם כמה תחומים קוגניטיביים. הוא מוצג בסולם שממוצעו 100 וסטיית התקן שלו 15, ומבטא את רמת היכולת האינטלקטואלית הכללית ביחס לבני אותו גיל.
האחוזון המופיע בדוח מציין את המיקום ביחס לקבוצת הגיל. רווח הסמך מציג טווח ציונים המביא בחשבון את טעות המדידה. FSIQ הוא אפוא ציון המלווה בטווח, ולא נקודה קבועה ומדויקת לחלוטין.
FSIQ לבדו אינו מראה באילו מטלות קל יותר להביא את היכולת לידי ביטוי ובאילו תנאים העומס גדל. את הפירוט הזה מספקים ארבעת המדדים. משמעות הציון הכולל מוסברת בהרחבה במהו FSIQ?.
פערי המדדים מצביעים על תנאים נוחים ועל תנאי עומס
ב־WAIS-III HEB, ארבעת המדדים הם VCI — הבנה מילולית, POI — ארגון תפיסתי, WMI — זיכרון עבודה ו־PSI — מהירות עיבוד. לכל ציון יש גם רמה ביחס לבני אותו גיל וגם מיקום יחסי מול המדדים האחרים של אותו אדם. משמעות המדדים והציונים המילולי והביצועי, VIQ ו־PIQ, מפורטת במדדי WAIS.
נניח שציון ה־PSI הוא 95, ושאר ציוני המדדים קרובים ל־120. ביחס לבני אותו גיל, PSI נמצא בטווח הממוצע. בתוך הפרופיל האישי הוא נמוך יחסית, ולכן מטלות הדורשות איתור מידע חזותי או פעולה ידנית בזמן מוגבל עשויות לעכב את הביטוי המלא של יכולות ההבנה וההסקה.
פערי המדדים מלמדים אפוא לא רק איזה ציון גבוה או נמוך יותר, אלא גם כיצד הביצועים של אותו אדם משתנים לפי תנאי המטלה.
אם הדוח כולל ניתוח של פערים בין מדדים, מובהקות סטטיסטית מציינת אם קשה להסביר את הפער בטעות מדידה בלבד. שכיחות הפער מציינת באיזו תדירות מופיע פער בגודל דומה בקבוצת הנורמה. שני הנתונים מוסיפים מידע על מידת הביטחון בפער ועל מידת החריגות שלו.
תתי־המבחנים והתצפיות מסבירים מה עומד מאחורי הפער
ארבעת המדדים מציגים הבדלים בין תחומים. תתי־המבחנים מבהירים באילו תנאים הפער גדל: איתור חזותי, החזקת מידע שנמסר בעל פה, כתיבה או מגבלת זמן. ציוני התקן של תתי־המבחנים מוצגים בסולם שממוצעו 10 וסטיית התקן שלו 3, בשונה מסולם ה־FSIQ והמדדים שממוצעו 100.
למשל, גם בתוך PSI יש הבדל בין מטלה של איתור והשוואת סימנים לבין מטלה של כתיבת סימנים ברצף לפי מפתח. אם רק הציון במטלה השנייה נמוך, אפשר להתקדם מעבר לתיאור ״ציון נמוך במהירות עיבוד״ ולבחון אם העומס גדל בתנאים הכוללים כתיבה או רצף פעולות.
אם ציון ה־WMI נמוך יחסית לשאר הפרופיל, ובבדיקה האדם מאבד חלק מהמידע המוצג בעל פה ברצף, וביום־יום מתקשה להחזיק כמה הוראות שנאמרו יחד, אפשר לחבר זאת להתאמות כמו מסירת הוראה אחת בכל פעם או השארת הנקודות העיקריות בכתב. אם ציון ה־PSI נמוך יחסית לשאר הפרופיל, והאדם שומר על דיוק אך נוטה שלא להספיק לסיים בזמן, אפשר לבחון אם שינוי במשך הזמן או בדרך התגובה מאפשר לו להביא את יכולתו לידי ביטוי טוב יותר.
בשיחת המשוב, הדבר המרכזי הוא כיצד הפער הופיע בהתנהגות בזמן הבדיקה ובאילו מצבים הוא חוזר בחיי היום־יום. החיבור בין הבדלים קוגניטיביים לתפקוד מוסבר באיך מבינים פרופיל קוגניטיבי?.