IQ של 100 מציין בכל גיל את הממוצע של בני אותו גיל
IQ במבחנים כמו WAIS הוא ציון תקן שמייצג את המיקום בתוך קבוצת הגיל. IQ של 100 מציין תוצאה קרובה לממוצע של בני אותו גיל, בין שמדובר בגיל 20 ובין שבגיל 70.
בגרסה היפנית של WAIS-IV, ציוני הגלם של כל תת־מבחן מומרים לציוני תקן באמצעות טבלאות המרה לפי גיל, ומהם מחושבים ציוני המדדים וציון ה־IQ הכולל (FSIQ). לכן, אותו ציון גלם באותו תת־מבחן יכול להיות מומר לציוני תקן שונים בקבוצות גיל שונות.
משום כך, גם כאשר ה־IQ לאחר התאמה לגיל זהה, מספר התשובות הנכונות או כמות המידע שעובדה יכולים להיות שונים בין מבוגר צעיר לאדם מבוגר יותר. IQ מייצג את המיקום ביחס לבני אותו גיל, ולא את הביצוע הגולמי במטלה. הקשר בין המספר לבין המיקום היחסי מוסבר במאמר המשמעות של ציוני IQ.
כל יכולת משתנה אחרת עם הגיל
עם הגיל, האינטליגנציה אינה יורדת כולה באותו שיעור, אלא האיזון בין היכולות בפרופיל משתנה. במחקר שבחן כ־30 מטלות קוגניטיביות, הגילים שבהם נצפו הביצועים הגבוהים ביותר נעו מסוף גיל ההתבגרות ועד שנות ה־60. לא נמצא גיל שיא יחיד המשותף לאינטליגנציה כולה.
| יכולת | תקופה שבה הביצועים גבוהים במטלות מייצגות | השינוי הממוצע בהמשך |
|---|---|---|
| מהירות עיבוד (Gs) | סוף גיל ההתבגרות עד תחילת שנות ה־20 | נטייה לירידה כבר בשלבים מוקדמים של הבגרות |
| הסקה פלואידית (Gf) | שנות ה־20 | ירידה הדרגתית בביצוע במטלות של כללים וקשרים חדשים |
| עיבוד חזותי־מרחבי (Gv) | שנות ה־20 | נטייה לירידה במטלות של סיבוב, יחסים מרחביים והרכבה |
| זיכרון עבודה (Gwm) | סוף שנות ה־20 עד תחילת שנות ה־30 | נטייה לירידה במטלות שדורשות להחזיק מידע וגם לעבד או לעדכן אותו |
| אינטליגנציה מגובשת (Gc) | שנות ה־50 וה־60 | המשך התפתחות עד גיל הביניים והזקנה המוקדמת, ומעבר מאוחר יותר לירידה |
טווחי הגיל בטבלה מתארים את התקופות שנצפו במטלות מייצגות; הם אינם מציינים גיל שיא קבוע אחד לכל יכולת.
מהירות, הסקה בבעיות חדשות ועיבוד מידע משתנים מוקדם יחסית
במהירות עיבוד (Gs), שינויים מופיעים מוקדם יותר בתהליכים כמו בחירה מבין כמה אפשרויות, השוואה והתאמה בין סמלים, מאשר במהירות התגובה הפשוטה לאות. במטלות שבהן צריך להספיק פריטים רבים בזמן קצר, הכמות שמצליחים להשלים נוטה לרדת גם כשההבנה מדויקת.
גם הסקה פלואידית (Gf) יורדת בהדרגה לאחר הבגרות הצעירה. השינויים מופיעים במטלות כגון זיהוי כללים בבעיה חדשה או השוואה בין כמה תנאים בו־זמנית.
בזיכרון עבודה (Gwm), הירידה נוטה להיות בולטת יותר במטלות שמוסיפות פעולות כמו היפוך סדר, סידור מחדש או עדכון מידע, בהשוואה להחזקה קצרה של המידע כפי שהוא. גם בעיבוד חזותי־מרחבי (Gv), השינוי מופיע במטלות שדורשות מעבר לזיהוי צורה: סיבוב שלה בראש, הרכבת צורה שלמה מחלקים או עיבוד של כמה יחסים מרחביים.
אוצר מילים וידע נוטים להמשיך להתפתח גם בגיל מבוגר
אינטליגנציה מגובשת היא היכולת להשתמש באוצר מילים, בידע כללי ובמושגים שנרכשו בלמידה ובניסיון כדי להבין ולהסביר. מאחר שהידע ממשיך להצטבר גם בבגרות, דפוס השינוי שלה עם הגיל שונה מזה של מהירות עיבוד והסקה פלואידית.
במחקר שבחן ביצועי אוצר מילים בגילים 18–89, הביצועים בכמה מטלות אוצר מילים עלו עד גיל 64–66 בערך, ורק לאחר מכן החלו לרדת. גם היכולות המגובשות בכללותן, ובהן אוצר מילים, ממשיכות לעלות בממוצע עד שנות ה־60 בערך.
כתוצאה מכך, בפרופיל היכולות הממוצע מגיל הביניים ואילך, אוצר המילים והידע שנצברו נשמרים ברמה גבוהה יחסית ליכולת לעבד מידע בזמן קצר ולפתור בעיות חדשות. במקום לפרש שינוי במהירות העיבוד כירידה באינטליגנציה כולה, חשוב להבחין בין המיקום ביחס לבני אותו גיל לבין האיזון בין היכולות.
גם בגרסה היפנית של BrainTypeIQ, הציונים של Gf, Gv, Gwm ו־Gs מביאים בחשבון את מגמות הגיל שנמצאו בכל תחום.