כשמישהו נתקע באמצע משפט, המשפיע בכוח המילים כבר מתחיל את המשפט הבא. המחשבה אינה מסתדרת לפני הדיבור אלא תוך כדי הדיבור. שתיקה ממושכת יכולה לעצור את החשיבה, ופתיחת הפה מפעילה אותה מחדש; השיחה עצמה היא מקור אנרגיה.
העיבוד הפנימי מהיר מאוד. בזמן ההקשבה כבר נבנה המשפט הבא, כמה נושאים נשארים פעילים, והניסוח משתנה לפי תגובת הצד השני. טבעי יותר להניע כמה דברים בקלילות מאשר להישאר זמן רב עם נקודה אחת. קליטה, זיקוק והעברה של מידע קורות כמעט בלי מאמץ מודע.
המחיר מופיע כשנדרשים עומק ומשקל. חשיבה שקטה, שהייה ארוכה עם אותה שאלה והמתנה עד שהמסקנה מבשילה דורשות מאמץ. משום שהמחשבה נוצרת בדיבור, ניסוח זמני עלול לצאת מוקדם מדי ולהצריך תיקון. הקצב הקליל יכול לגרום לרעיון מהותי להישמע שטחי.
הדרך אינה לדכא את המהירות. עדיף להוציא תחילה את הכול, ואז לקצר, לסדר ולערוך. כוח היצירה המהיר הוא הנכס המרכזי; צריך להוסיף אחריו שלב עריכה קצר.
חוזקות
המחשבה מסתדרת בזמן שאומרים אותה, ולכן קל להתחיל במהירות ולהמשיך בלי להיתקע.
אפשר לעקוב בו־זמנית אחר זרימת השיחה ואחר התוכן, ולשמור כמה נושאים בתנועה.
תגובה חלשה מובילה לניסוח מחדש, וקושי של הצד השני מוביל להסבר פשוט יותר במקום.
נקודות שכדאי לשים לב אליהן
המהירות עלולה להוציא רעיון לא בשל, ואז צריך לתקן או לסייג אותו מאוחר יותר.
כיוון שטבעי יותר להניע כמה נושאים, שאלה אחת שדורשת עומק ממושך עלולה לעורר רצון לעבור הלאה.
גם כשיש תוכן מהותי, קצב מהיר ושפע מילים עלולים לגרום לאחרים לחשוב שלא הושקעה בו מחשבה.